תלונות שווא על הטרדה מינית
אין כל וויכוח על כך שהטרדה מינית היא עבירה חמורה ושעלינו להתייחס ברצינות הגדולה ביותר לכל תלונה. אין ספק שחייהם של אלו שהוטרדו מינית נפגעו בצורה משמעותית וכי על הפוגעים בהם לתת את הדין.
עד כאן הכל ברור ומובן, אבל היום נעסוק בצד השני של התלונות על ההטרדות המיניות והוא תלונות השווא. תלונות שמוגשות ומעוררות סערות גדולות (גם ציבוריות וגם תקשורתיות) ולבסוף מתגלות כשקריות. מיותר לתאר את הפגיעה שכבר נעשתה בשמו הטוב של הנאשם לכאורה, אין צורך להוסיף עוד על החיים שלו ושל משפחתו שנהרסו ועל הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו לו. מדוע מתרחשת התופעה הזו של תלונות שווא על הטרדות מיניות? (שאגב הולכת ונהיית נפוצה יותר ויותר), מה עובר על מי שהוגשה כנגדו תלונה שווא? ואיך אפשר לתקן את הנזקים שנגרמו? עו"ד יהונתן קמיל, מומחה בתחום הפלילי, שופך אור על הנושא.
סיבות להגשת תלונת שווא על הטרדה מינית
כמובן שלא נוכל להיכנס לראש של מי שבחר להגיש תלונה שקרית על הטרדה מינית ובכל זאת ישנן סיבות שחוזרות על עצמן ובגינן מוגשות פעם אחר פעם תלונות שווא. רצון לנקם באדם מסוים היא סיבה שכיחה יחסית להגשת תלונות שווא. זה יכול להיות כתוצאה מאכזבה רומנטית, סירוב או כל דבר אחר שמוביל לרצון לנקום באותו אדם וכתוצאה מכך להגיש תלונת שווא. סיבות נוספות יכולות להיות הבנה ופרשנות לא נכונה של הדברים מצד המתלוננים, כאשר בפועל העובדות מראות שהמעשים לא נחשבים להטרדות מיניות. גם זיכרון מוטעה של הדברים שהתרחשו עלול להוביל להגשת תלונות שווא ופעמים רבות הן מוגשות בשל בלבול ולא תמיד בכוונה תחילה.
נזקים כתוצאה מהגשת תלונת שווא על הטרדה מינית
גם אם בסופו של דבר התלונה הוכחה כשקרית, פעמים רבות הנזק כבר נעשה ולא תמיד ניתן לתקן אותו בקלות רבה כל-כך. חשוב להגיד כי נזקים בגין תלונות שווא על הטרדות מיניות הם כבדים ביותר וכוללים: השחרת שמו הטוב של הנאשם, פגיעה בו ובמשפחתו, איבוד מקום העבודה ותדמית ציבורית שעלולה לדבוק בו אפילו אם התלונה הוכחה כשקרית. חשוב לציין גם את הצד הנוסף של תלונות השווא והוא נזק למתלוננים העתידיים. כל תלונת שווא עלולה לגרוע מהאמינות הציבורית לתלונות הבאות ולפגוע במתלוננים שירצו להגיש תלונה בעתיד. תלונות שקריות פוגעות בסבלנות הציבורית למתלוננים וגורמות נזק לאלו שבאמת סבלו מהטרדות וחוששים להגיש תלונה בשל כך.
מה העונש על הגשת תלונת שווא על הטרדה מינית?
החוק במדינת ישראל מתייחס לאלו שמגישים תלונות שקריות על הטרדות מיניות (או על כל דבר אחר) ויכול להטיל עונשים של עד 3 שנים על כך. הגשת תלונה כוזבת נחשבת לעבירה פלילית על פי סעיף 243 לחוק העונשין ולכן כל מי שאינו מוסר מידע נכון ובוחר (במודע או שלא) למסור עדות שקרית, נחשב לעבריין ועלול למצוא את עצמו נענש בעונשים הקבועים בחוק. בכל מקרה בו נתקלתם בתלונות שווא על הטרדות מיניות (ולא משנה מאיזה צד אתם) עו"ד יהונתן קמיל יוכל לעמוד לצידכם, לבחון את המקרה לעומקו ולהשתמש בידע ובניסיון שצבר כדי להגן על האינטרסים שלכם.